רבי גימפל – שהיינות ושאר המשקאות כבר החלו לפעול עליו את פעולתם – פוצח בשירת "שושנת יעקב" במנגינה מיוחדת כפי מסורת משפחתו מזה דורות, מנגינה זו אינה כשאר המנגינות הנפוצות, בהן אתה פותח בשיר, וכעבור רגעים מספר ניצב כבר אחריו – וחוזר חלילה, ארוך הוא הניגון ומפותל, כל שורה חוזרת על עצמה פעמים אין ספור, ולעתים מילה אחת תחזור כמה וכמה פעמים – בכל פעם עם איזה חידוש מרענן ותוספת טעם, מנגינה זו היא אחת מאלו שלא נס ליחן, ובכל שנה משרה היא תחושה מחודשת כאילו היום נתחברה...

אברהם אלימלך | 15.03.06, 08:02